אני יעל.
נולדתי בשנת 1975, נשואה לאהובי, החבר הכי טוב שלי אושיק, אמא לשני ילדים שהם שני חלקים מלבי– שחר (בן) ונגה (בת).
אני גם אמא של איילת, התינוקת שלי שנולדה בלידה שקטה בתחילת ספטמבר 2010. גם לה שמור חלק בלבי.
התחלתי ללמוד רפואה סינית ב– 1999, והקמתי עסק קטן משלי ברשת, את אתר סינית, שעוזר לקדם את הרפואה הסינית בארץ ועוזר למטפלות ומטפלים מהתחום לנהל קליניקות פרטיות ברמה המקצועית וגם ברמת ניהול העסק ושיווקו.
עולם הרפואה הסינית הפך להיות סוג של בית, בו למדתי הרבה על אספקטים שונים בחיים, כולל על עצמי. יחד עם טיפול פסיכולוגי, שני אלו התמזגו למסע מאוד עמוק ומשמעותי שעברתי במהלך השנים, ואני עדיין מרגישה את ההשפעות של המסע הזה. לעתים המסע הזה היה קשה, אבל במקביל גדלתי והכרתי ביכולות שלי, והבנתי עד כמה הטראומות שעברתי בחיי משפיעות עליי ובעיקר, הבנתי שאני לא יכולה למחוק שום דבר מחיי. העבר, טראומות ושמחות, הוא חלק מהחבילה שלי.
הארה אחת ברורה לגבי טראומה מלווה אותי לאורך השנים:
לטראומה יש את היכולת לחדור לכל אספקט בחיינו באמצעות כלי מאוד יעיל: שתיקה.
לא לדבר על מה שעברנו הוא נושא שכיח כל כך במרבית מקרי הטראומות, נדמה לעתים שיש איזה חוק לא כתוב שלא מדברים על מה שקרה וזה יעבור.
זה לא עובר.
נוכל להדחיק את הטראומה הצידה, אבל בנקודה מסוימת היא תתפוצץ בתוכנו. ויתחילו כל מיני סימנים מפחידים שלא נוכל לשלוט בהם. נראה סימנים אלו בעבודה שלנו, במערכות יחסים, בהערכה העצמית שלנו… זה קרה לי עם טראומות אחרות שעברתי שלא טופלו כראוי לאורך השנים, עד שמצאתי פסיכולוג אחד טוב בשנת 2001, שאני עדיין פונה אליו בעת הצורך.
כך שהייתי קצת מוכנה לטראומה שארבה לי לאחר הלידה השקטה שעברתי. אם לא אטפל בעניין הזה בזמן, הטראומה תרסק את חיי.
הדרך הטובה ביותר לנצח שתיקה היא לומר מילים בקול רם. לבטא את הטראומה במילים, היכולת לדברר את הדברים שהכי מפחידים אותנו, את הקשיים והכאב שלנו היא יכולת שמלווה בקושי, כאב (ולפעמים גם בושה ומבוכה). אבל זו בדיוק הנקודה בה הריפוי מתחיל ונוכל להעצים את עצמנו.
אני טובה בלדברר. 🙂
בין אם בקול רם, ובין אם באמצעות המילה הכתובה.
במרץ 2019 החלטתי שאני משתמשת ביכולת הזו, ומוצאת משמעות בלידה השקטה שעברתי. נכון, עברו כמה שנים מאז הלידה השקטה והרבה קרה מאז.
אבל זה חלק מהחבילה שלי לנצח, והלידה השקטה משפיעה על חיי ולבי.
אני חושבת שיש תקווה לאחר טראומה.
אני חושבת שיש תקווה לאחר לידה לשקטה. לא רק עם תינוק חדש או תינוקת חדשה, אלא באמצעות ההבנה שאפשר לחיות את חיינו בשמחה לצד האובדן שחווינו. יש בנו את היכולת להכיל את שני אלו במקביל, שמחה ועצב, כאב וצחוק. אין צורך לבחור.
מידע נוסף עליי:
* ההשראה המתמשכת לדבר על לידה שקטה הגיעה מכיוון לא צפוי, ושמו אלן קאמינג
* מוסיקה תמיד מתנגנת אצלי ברקע, וקווין היא הלהקה הטובה בתבל. בדוק. (ובעיקר בראיין מיי)
* יש בי אהבה גדולה ללונדון ולסקוטלנד
* עשיתי את המעבר המלא לצמחונות בפברואר 2019. אני מפלרטטת עם הרעיון להמשיך עד הסוף לטבעונות
* יש לי חולשה לאומנות רחוב (סטריט ארט)
* אני אוהבת כלבים! (ויש לי חתול. כן. אני יודעת. אני על זה)
* אני אוהבת מוסיקת אייטיז, ומשתדלת לפקוד מסיבות אייטיז בתדירות גבוהה
