היי, אני יעל.
עברתי לידה שקטה בשבוע 37 (ו- 3 ימים) בספטמבר 2010.
גם את?
אני משתתפת בצערך.

עברתי כל כך הרבה מאז, עם קשר ובלי קשר ללידה שקטה. אני חושבת שקוראים לזה ״חיים״. את יודעת, צחוק, שמחה, אהבה, תקוה לצד עצב, כאב, אובדן.
אני חושבת שיש תקווה לאחר לידה שקטה. אני יודעת שקשה לראות את זה בסמוך ללידה שקטה, העניין הזה מתבהר קצת לאחר כמה שבועות.
הרצון לצחוק, אהבה, שמחה, לחזור לחיים מלאים, הרצון הזה מבעבעים חזרה לחיינו, והם אינם במקום העצב והאובדן. אין כאן בחירה, לדעתי הצנועה.
זה בא במקביל. גם וגם.

אני איתך, ואני רוצה להציע לך את הסיפור שלי.
אני מקווה שתמצאי בו נחמה ותקווה.קחי מהסיפור רק חלק או שניים, קחי את כולו. העיקר- אל תרגישי לבד יותר.
להורדת הסיפור השלם לחצי כאן.

לקרוא אודות טיפול ברפואה סינית ואנפוקו לנשים שעברו לידה שקטה לחצי כאן.
למידע בנושא ההרצאות שאני מקיימת לחצו כאן.

את מוזמנת ליצור איתי קשר אם תרצי ולעקוב אחריי:
אני זמינה באי-מיילפייסבוק וגם באינסטגרם. את מוזמנת להצטרף לרשימת התפוצה שלי, בראש העמוד.

מאמרים אחרונים

מטפלת מהבטן עם התו הגאה

אחד הדברים שמטריפים את דעתי היא אפליה. פעם זו אפליה מגדרית, פעם זו אפליה על בסיס צבע עור, פעם זו

באות לעולם- שיחה בנושא לידה שקטה עם יעל ארנסט

בשלהי חודש מאי 2020 שלחתי הודעה למיכל רוזן, וכתבתי משהו בסגנון הזה: ראיתי שאת ואביגיל גורן מקליטות פודקאסט בנושאים שקשורים

פוסט שיחה על לידה שקטה בסלון של גיגי

כל הערוצים החדשים שאני פועלת בהם בדרך החדשה הזו שלי חשובים לי. אבל אחד החשובים ביותר מבחינתי הם השיחות על