היי, אני יעל.
עברתי לידה שקטה בשבוע 37 (ו- 3 ימים) בספטמבר 2010.
גם את?
אני משתתפת בצערך.

עברתי כל כך הרבה מאז, עם קשר ובלי קשר ללידה שקטה. אני חושבת שקוראים לזה ״חיים״. את יודעת, צחוק, שמחה, אהבה, תקוה לצד עצב, כאב, אובדן.
אני חושבת שיש תקווה לאחר לידה שקטה. אני יודעת שקשה לראות את זה בסמוך ללידה שקטה, העניין הזה מתבהר קצת לאחר כמה שבועות.
הרצון לצחוק, אהבה, שמחה, לחזור לחיים מלאים, הרצון הזה לא בא במקום העצב והאובדן. אין כאן בחירה, לדעתי הצנועה.
זה בא במקביל. גם וגם.

קחי מהסיפור רק חלק או שניים, קחי את כולו. העיקר- אל תרגישי לבד יותר.
אני איתך, ואני רוצה להציע לך את הסיפור שלי.
אני מקווה שתמצאי בו נחמה ותקווה.

להורדת הסיפור השלם לחצי כאן.
לקרוא אודות המפגשים האישיים שאני מקיימת עם נשים שעברו לידה שקטה לחצי כאן.
למידע בנושא ההרצאות שאני מקיימת לחצו כאן.

את מוזמנת ליצור איתי קשר אם תרצי ולעקוב אחריי:
אני זמינה באי-מייל, פייסבוק, אינסטגרם ולפעמים גם בטוויטר. את מוזמנת להצטרף לרשימת התפוצה שלי, כאן למטה.