פוסט שיחה על לידה שקטה בסלון של גיגי

כל הערוצים החדשים שאני פועלת בהם בדרך החדשה הזו שלי חשובים לי.
אבל אחד החשובים ביותר מבחינתי הם השיחות על לידה שקטה עם מטפלות מתחומים שונים.

את ההרצאה/שיחה שלי אני מתחילה עם הסיפור שלי, ומשם אני יוצאת לדבר על מאפיינים שנראה בקליניקה, כשנשים יבואו עם הסיפור הזה. אני גם חולקת מהניסיון שלי האישי והמקצועי מתוך נקודת הנחה, שרבות מהמטפלות לא ממש יודעות מה זה, ולכן חשוב לתת מידע, גם אם ראשוני ביותר, כדי שידעו איך וכיצד לנהוג.

עבדתי על המצגת ועל הדברים שאומר לא מעט, כדי לנסות ולדייק את המסר החשוב ביותר ואותו להעביר בצורה ברורה מאוד.
כמובן, שהבנתי שיש לי כמה מסרים חשובים ביותר שאני רוצה להעביר, ואני מקווה מאוד שהצלחתי להעביר אותן לאותן 8 מופלאות שפינו זמן בלו"ז הקייצי שלהן, ובאו להקשיב לי, בסלון של גיגי אליאש.

כמו לפני כל שיחה או הרצאה שלי, מאוד התרגשתי, וממש לא הבנתי למה קבעתי את זה.
כל פעם שאני מרגישה כך, יש ספר אחד ואיש אחד שמזכירים לי למה אני עושה את זה, למה אני יוצאת מאזור הנוחות שלי ועומדת מול נשים ומספרת ומדברת את הנושא המושתק הזה:
כי אם אני לא אספר, איך תדעו?

אם אני לא אספר לכן מה הרגשתי, איך החיים נראים אחרי מה שקורה שם בבית החולים, אם אני לא אבוא ואגיד לכן שלידה שקטה זה לא רק הלידה עצמה אלא גם כל מה שבא אחריה.
איך תדעו את זה?

ואם אני לא אאיר כמה נקודות חשוכות, איך תדעו להגיד דברים שיעזרו לאותה מטופלת שבאה אליכן אחרי לידה שקטה?

איך תדעו שיש תקווה אחרי לידה שקטה, אם אני לא אבוא ואדבר על זה? תקווה, שבאה כמו מין קרני אור שכאלה ששוברות את ענני הבדידות והשתיקה.

סביב הנושא הזה יש כל כך הרבה שתיקות, ו- ששששש, ודיבורים בלחש.
איך זה יכול להיות, כאשר זה נושא שנכון לגמרי לדבר עליו בקול רם וברור, ועל הדרך גם לעזור לאלו שעברו לידה שקטה?

לכן אני עושה את הדבר המפחיד הזה, לדבר מול קהל (אגב, אחרי משהו כמו 10 דקות, הדבר המפחיד הזה הופך להיות ממש בסדר, אבל אל תספרו שסיפרתי. אני אכחיש).

שיחה כזו מסתיימת, אני מקווה, עם קצת יותר הבנה שלידה שקטה, כמו הרבה חוויות אחרות, היא טראומה. ועל טראומה צריך לדבר.
אני מקווה, שנשים ששומעות אותי, ששואלות אותי, מבינות שכל מה שצריך לעשות הוא להביא את האנושיות שבנו.
היכולת להביא את האנושיות שלנו לקידמת הבמה כרוכה בחשיפה, הסרת חסמים מיותרים (אגו, כבוד, דיסטנס, דברים כאלה) ופשוט מילים שיוצאות מהלב.
יש אנשים שזה בא להם יותר בקלות, אבל כולם יודעים לעשות את זה.
Kindness. זה מה שאנחנו צריכות בעולם הזה. בכל יום, ובטח שבמצבים כמו לידה שקטה.